עבירות שוחד

אחד המאפיינים הייחודיים של עבירות שוחד, שרבים בציבור אינם מודעים לו באופן מובהק הוא, שקבלת שוחד היא עבירה שאותה יכול לעבור אך ורק עובד ציבור. אדם שאינו עובד ציבור, אינו יכול להיות מורשע בעבירות שוחד, אלא בעבירות אחרות כמו סחיטה, קבלת דבר במירמה וכדומה. למעשה, הרשעה בעבירות שוחד צריכה לעמוד בשלושה קריטריונים מרכזיים:
1. מקבל השוחד הוא עובד ציבור
2. מתן טובת הנאה מוחשית או לא מוחשית למקבל השוחד
3. עובד הציבור מקבל השוחד מבצע פעולה בתמורה לאותה טובת הנאה שהוא מקבל

הגדרות אלה הן ההגדרות החלות בחוק, כפי שהן באות לידי ביטוי בסעיפים 290 ו 291 בחוק העונשין, אך בהתאם לפסיקה הקיימת, מתן טובת הנאה יכול להיחשב לשוחד גם כאשר הוא מבוצע על בסיס "שלח לחמך". שלח לחמך הוא למעשה מתן טובות הנאה לעובד ציבור, גם אם לא ניתן לבסס קשר בין מתן טובת ההנאה ובין קבלת ערך כלשהו מעובד הציבור בתמורה. הרציונל מאחורי סוג זה של עבירה הוא שנותן השוחד, "קונה" לאט לאט את עובד הציבור למטרות עתידיות שבהן דווקא כן ירצה לקבל ממנו תמורה.

 

שני יסודות מרכזיים שיש להוכיח בהליך משפטי לבירור עבירודת שוחד

במסגרת הליכים משפטיים סביב עבירת השוחד, יש להוכיח שני יסודות מרכזיים בהיבט של קריטריון מס' 3:
• יש להוכיח קשר סיבתי ו/או עובדתי בין מתן טובת ההנאה ובין פעולה שבוצע בקשר לתפקידו של עובד הציבור
• יש להוכיח את מודעותו של הנאשם לעצם קיומו של הקשר הזה במעמד מתן/ קבלת השוחד

 

משמעות הדברים היא, שיכול להיות מצב בו אדם יורשע במתן שוחד, אך מקבל השוחד לכאורה לא יורשע ואף יזוכה לחלוטין, זאת מכיוון שלא ניתן היה להוכיח את היסוד הנפשי, קרי המודעות שלו לעצם קיומו של הקשר. במקרה כזה, ייתכן שניתן יהיה להאשים את עובד הציבור בקבלת טובת הנאה ולא בעבירת שוחד, ויחד עם זאת, על הגוף התובע לשקול את הדברים לפני הגשת כתב האישום, ולבנות את כתב האישום בהתאם, שכן לאחר שזוכה עובד הציבור, הוא למעשה זוכה באופן סופי ביחס לאותו מקרה, ולא ניתן לתבוע אותו מחדש על עבירה אחרת.

 

שוחד

 

רמת הענישה של מקבל השוחד אל מול נותן השוחד

בשנת 2010 נקבע עונשו של מקבל השוחד על 10 שנים. עונשו של נותן השוחד, לעומת זאת, עומד על מחצית מעונשו של מקבל השוחד, וזאת מכיוון שלא ניתן לייחס את אותה רמת חומרה שניתן לייחס לעובד ציבור המנצל את תפקידו הציבורי ואת הכוח שניתן לו במסגרתו, לצורך קבלת טובות הנאה. יחד עם זאת, ראוי להתייחס לעבירת השוחד כאל מרחב של מגוון רמות חומרה בהן יכולה עבירת השוחד לבוא לידי ביטוי. רמת חומרה נקבעת בהתאם להיקף השוחד שניתן, לתמורה שניתנה עבורו, לרמת הבכירות של עובד הציבור, לעניין הציבורי שבעניין (בהיבט זה, מאחר ומדובר בעובד ציבור, עניין ציבורי תמיד קיים במידה כזאת או אחרת), למכלול עבירות נוסף שמקיף את העבירה הנדונה וכדומה.

 

מרחב גדול של רמות חומרה סביב עבירת השוחד

בדיוק בגלל שעבירת השוחד יכולה להתקיים בתוך מרחב כל כך גדול של רמות חומרה, ישנה משמעות רבה לעבודתו של העו"ד המייצג את החשוד או הנאשם. ישנם מקרים בהם על פני השטח מדובר בעבירה ברמת חומרה גבוהה מאוד, ויחד עם זאת, חומר הראיות הקיים אינו מספיק כדי להוכיח את רמת החומרה הגלויה. במקרים אלה, יכול עו"ד שוחד להתדיין עם גופי התביעה והחקירה על מנת לבנות את כתב האישום סביב עבירה ברמת חומרה נמוכה יותר, בהתאם למכלול הראיות בתיק. עורך דין פלילי המתמחה בעבירת השוחד יכול להוביל תהליך יסודי של שימוע לפני הגשת כתב אישום, ואף לסגור עסקת טיעון שתייתר את כל ההליך המשפטי.

 

עבירה חמורה היושבת ביסוד השחיתות הציבורית

אחרי שאמרנו את זה, עבירת שוחד היא אולי העבירה החמורה ביותר שאותה יכול לעבור עובד ציבור במסגרת תפקידו הציבורי. עובד ציבור הוא למעשה אדם שכל ייעודו הוא לשרת את הציבור. הציבור נותן בו את אמונו המלא שהוא ממלא את תפקידו ופועל לטובתו, ועובד הציבור עצמו מנצל את האמון הזה ואת מוקד הכוח שהוא אחראי עליו, על מנת להפיק מכך תועלת אישית בניגוד לחוק. בהתאם לכך, נוטה הפרקליטות וגופי התביעה והחקירה האחרים, להחמיר מאוד במקרים של עבירות שוחד. בהיבט זה חשוב לציין שהעבירה יכולה לחול לא רק על עובד ציבור, אלא גם על איש ציבור כמו שר, חבר כנסת או ראש ממשלה.
עבירות שוחד ניתן לייחס לא רק לעובדי ציבור, אלא גם לאישי ציבור

בשנים האחרונות הוגשו מספר כתבי אישום נגד אישי ציבור שנבחרו באופן דמוקרטי, ואינם נחשבים לעובדי ציבור, ובחלק מן המקרים גם נשלחו אותם אישי ציבור לתקופת מאסר ממושכת. ניתן לזכור מקרה אחד של שר שנכנס לכלא לכ 4 שנים, ואפילו ראש ממשלה שהורשע עם עוד שורה של נאשמים שהיו מעורבים. ויחד עם זאת, על אף הרצון להילחם בשחיתות ולדאוג לכך שהמערך הציבורי בישראל יהיה נקי משחיתות עד כמה שניתן, כל מקרה של עבירת שוחד חייב להיות מוכח על פי סדר הדין הפלילי, ובמקרים רבים פשוט לא קיימות ראיות לעצם קיום העבירה כפי שהיא מוגדרת בחוק.

 

 

 

הקשר שבין הבסיס הראייתי בתיק ובין רמת החומרה של כתב האישום

למעשה, ישנם אנשים שמקבלים שוחד כדבר שבשגרה, ואף בנו מנגנונים שיסייעו להם להימלט מאימת הדין, בעיקר על בסיס הפרכת היסוד הנפשי, קרי חוסר המודעות לכך שמדובר בעבירת שוחד, שמטרתה של טובת ההנאה היא לקבל דבר מה בתמורה. אי לכך, תפקידם של הגוף החוקר והגוף התובע הוא למצוא את אותה טעות קטנה שעשה מקבל השוחד או נותן השוחד, ויכולה לחשוף את כל דבר העבירה ולייצר בסיס ראייתי מספק. במקרים רבים, על אף שמדובר בעובד ציבור שהפך את קבלת השוחד לשגרה, כתב האישום יוגש על מקרה אחד בלבד, ולכן גם נקבע עונש כל כך גבוה עבור עבירת שוחד בודדת.

 

טווח רחב של עונשים, בהתאם לחומר הראיות בתיק

ואולם, במקרים רבים של הרשעת חשודים בעבירות שוחד נקבעים עונשים של עבודות שירות, מאסר על תנאי או מאסר של שנים ספורות בלבד, וזאת בעיקר לאור הקושי להוכיח את חומרת העבירה במלואה. כאמור, עורך דין שוחד הוא בדיוק איש המקצוע, שיודע כיצד להתנהל מול הרשויות השונות על מנת לבנות את תמונת המצב הרצויה עבור החשוד / הנאשם, כך שגם אם לא ניתן למסמס לגמרי את עצם מקרה העבירה, ניתן בהחלט למזער את כתב האישום סביב עבירה ברמת חומרה נמוכה יותר מאשר טוענת לה הפרקליטות. נוכחותו של עורך דין מקצועי במקרים אלה יכולה להיות ההבדל הדק שבין הרשעה בתיק וגזר דין של שנים ארוכות, ובין עסקת טיעון שמשקפת את מטרת המדינה להטיל סנקציות על החשוד מחד ולחסל את תופעות השחיתות בשירות הציבורי מאידך.