עבודות שירות לאמרגנו של הזמר קובי פרץ בגין הלבנת הון

מאיר נחמני, אמרגנו של הזמר קובי פרץ ובעל עסק להמרת מטבע חוץ (צ'יינג'), נידון השבוע לעונש של 6 חודשי עבודות שירות, קנס כספי של 40,000 ₪ וחילוט רכוש בשווי 1.7 מיליון ₪. העונש הוטל על נחמני לאחר שהורשע בעבירת הלבנת הון בגובה 50,000 שקלים ובעבירות כלכליות נוספות. שופטת בית המשפט המחוזי בלוד, מיכל ברנט, סירבה לבקשת רשות המיסים לגזור על נחמני מאסר בפועל, בקשה שהתבססה על אי נטילת אחריות מצד נחמני על מעשיו.

 

בפסק הדין שניתן, פירטה השופטת ברנט את שיטת הפעולה בה נקט נחמני לאורך שנים, ובבסיסה דיווחים כוזבים שמסר לרשות להלבנת הון, על בסיס הפקת המחאות תוך יצירת מצג שווא ודיווח כוזב ביחס לזהות המוטבים הרשומים בהמחאות אלה. את פעילותו זו, ניהל נחמני באמצעות הצ'יינג' אותו ניהל, כפלטפורמה המרכזית שבאמצעותה הולבנו הכספים. עסק הצ'יינג' עצמו נרשם על שם אשתו של נחמני, כחלק מהתהליך של "הסתרת עקבות" ודיווח כוזב.

 

עבודות שירות בגלל הלבנת הון

פרשת "האור הגנוז"

 

תחילת הפרשה, שזכתה לכינוי "האור הגנוז", לפני כשנה, אז הואשם אלכס הירש, הבעלים והמנהל של חברת "גולד פאר דלקים", בהפקת חשבוניות פיקטיביות בהיקף של מאות מיליוני שקלים, במטרה להפחית את חבות המס שלו בעשרות מיליונים. את ההון שהושג בדרך התנהלות זו, כך נטען בכתב האישום, הלבין הירש באמצעות הצ'יינג' של נחמני. על פי כתב האישום, רשם נחמני את ההמחאות שהופקו על ידי חברתו של הירש, לפקודת מ.ט.ר וגלנדאואר.

 

שיטת הפעולה התבססה על מצג שווא כי נחמני הוא שפדה את ההמחאות שנרשמו, אך בפועל היה זה הירש שהעביר את סכומי ההמחאות אל אותן חברות מוטבות, ובכך למעשה הלבין את ההון שצבר באמצעות אי תשלומו כמס כחוק. בהתנהלות זו, עבר נחמני על שורה ארוכה של סעיפים בחוק להלבנת הון וביצע עבירות הלבנה בהיקף כולל של כ-50 מיליון ₪ במצטבר. כבר במהלך ההתדיינות המוקדמת בין התביעה ובין סנגוריו של נחמני, הוסרו מכתב האישום אישומים בגין קשירת קשר לפשע וסיוע לביצוע עבירות מס. הסרת אישומים אלה בוצעה בהסכמה בין הצדדים, ולמעשה גרעה מכתב האישום חלק ניכר מן האישום המקורי, והפחיתה את היקף הסכום שנדון כהלבנת הון.

 

בפסק הדין שניתן לגבי נחמני, ואשר מהווה חלק מהליך משפטי רחב בו מעורבים נאשמים נוספים שעניינים נמצא עדיין בבירור, התייחסה השופטת ברנט גם להיבט הלאומי של עבירת הלבנת ההון, "מעשים אלה, לבד מפגיעתם הברורה והישירה בכלכלת המשק וביכולת החברה לקיים מסחר הוגן, מהווים מקום מסתור ומקלט לעבריינים ולכסף עברייני". כמו כן, ציינה השופטת את מעורבותם ההולכת וגוברת של עסקי הצ'יינג' בעבירות הלבנת הון ועל הצורך לגדוע את המגמה באמצעות ענישה קשה ומרתיעה.

 

פסק הדין שניתן הושג במסגרת הסדר שהושג בין התביעה ובין עורכי דינו של נחמני, ובמסגרתו הוסרו גם עבירות בגין סעיף 3א' וסעיף 4 לחוק איסור הלבנת הון, וכן הוסרו אישומים בגין עבירות זיוף מסמכים בנסיבות מחמירות. בכך למעשה, קיבל בית המשפט את עמדת ההגנה, וגזר את עונשו של נחמני על בסיס הודאה באשמה בגין הסעיפים המעטים שעוד נותרו בכתב האישום.

בפסק דינה, ציינה השופטת ברנט כי התחשבה בעובדה כי מדובר בנאשם ללא עבר פלילי, המפרנס את משפחתו המורחבת, וציינה כי, "לא מצאתי שיש למצות עמו את מלוא חומרת הדין ולא מצאתי שיהא זה נכון להטיל על הנאשם עונש של מאסר בפועל". כאמור, מדובר במקרה רחב הרבה יותר ובו מעורבים נאשמים נוספים שהמקרה שלהם נמצא עדיין בתהליכי בירור בבית המשפט.