תיקון חוק – מהיום: העלמות מס הן הלבנת הון

 

היקף ההון השחור בישראל מוערך בעשרות מיליארדי שקלים בשנה, והוא לא עושה שום סימן של ירידה או צמצום. את העלמות המס בישראל ניתן לשייך היום למגזרים מקצועיים מסויימים באוכלוסייה, יותר מאשר למגזרים אחרים, אך בסופו של דבר מדובר במכת מדינה. בניסיון להתמודד עם הבעיה בצורה יסודית, ומתוך הבנה שמשאבי המדינה להתמודדות עם הבעיה ברמת האכיפה הם מוגבלים למדי בשלב זה, ייכנס לתוקפו באוקטובר 2016 תיקון חוק הלבנת הון, שיהפוך את העלמת המס מהימור משתלם לעבירה פלילית מסוכנת.

 

העלמת מס היא למעשה הלבנה של הכנסות שחורות

 

מקור השינוי, בתיקון מספר 14 לחוק הלבנת הון, תיקון שפורסם לראשונה בספר החוקים הישראלי ב-17 לאפריל 2016. על פי התיקון, החל מאוקטובר 2016, כל העלמת מס, קרי אי דיווח על הכנסות, תחשב לעבירת הלבנת הון. הרציונל מאחורי תיקון זה הוא שאדם שאינו מדווח על הכנסותיו כנדרש, וכתוצאה מכך אינו משלם את המס הנדרש על פי חוק, מלבין למעשה את הכנסותיו "השחורות" ומכניס אותם לזרם ההון הנקי והלגיטימי שלו. על פי התיקון שהתקבל, העבירה בה יואשם מעלים המס היא העלמת מס, אך על בסיס עבירת מקור של הלבנת הון. עבירת המקור היא עבירה פלילית שיושבת בבסיס האישום, ובמקרה הזה עבירת הלבנת הון.

 

חוק העלמות מס

העלמת מס הופכת לעבירה פלילית חמורה וקשה

 

עד כה, השימוש בהלבנת הון כעבירת מקור, נשמר לעבירות חמורות, המבוצעות על ידי עבריינים מועדים: סחר בנשק, זיוף כספים, סחר בסמים, הימורים בלתי חוקיים, פגיעה ברכוש או שוחד. תיקון חוק הלבנת הון החדש מכניס אל מעגל העבריינים המועדים עשרות אלפי ישראלים המעלימים מס ואינם מדווחים כראוי על הכנסותיהם, כשכעת גם אותם ניתן יהיה להאשים על בסיס עבירת המקור של הלבנת הון. יחד עם זאת, מהלך חריג וחמור זה ייושם אך ורק עבור סוגים מאוד מסויימים של העלמת מס.

 

סוגים מסויימים של עבירות מס

 

על פי התיקון החדש, המקרים הבאים יהוו מקרי עבירות מס שעל בסיסן ניתן יהיה להאשים על בסיס הלבנת הון כעבירת המקור:

העלמת מס בהיקף של מיליון ₪ בשנה, או 2.5 מיליון ₪ בארבע שנים

אי דיווח על בעלות במקרקעין בשווי של יותר מ 1.5 מיליון ₪

אי דיווח על עסקת קניה או מכירה של נכס בשווי של יותר מ-100 אלף שקלים

לכאורה, מדובר במקרים שאינם נוגעים לרבים מאזרחי המדינה, אך למעט המקרה הראשון, כמעט כל אזרח עשוי להיות מעורב בעסקת רכש או מכר של נכס יקר, או להיות הבעלים של מקרקעין בשווי צנוע למדי של 1.5 מיליון ₪. למעשה, חוק זה הוא חוק שאותו גיירה ישראל במסגרת מחויבותה למערכת המס הבינלאומית. גיור זו נועד לכאורה למקד את החוק בכרישי ההון השחור ועברייני מס מועדים, אך בפועל החוק חל כיום על עצמאים, שכירים, מנכ"לים, סמנכ"לי כספים וחשבים, ויכול לגעת למעשה בכל אחד.

 

הזדמנות אחרונה במסגרת הוראת שעה של רשות המיסים

 

תיקון חוק הלבנת הון מעמיד למעשה לרשות הרשויות, סמכויות נרחבות לטיפול בחשד להעלמות מס ואדם שייתפס על העלמת מס בגין תיקון חוק זה, צפוי לסדרה של הליכים פליליים לא פשוטים, הכוללים החרמת רכוש, חשבונות בנק ונכסים עוד לפני שהגיע התיק לשערי בית המשפט ועל בסיס חשד בלבד. לקראת יישום תיקון חוק זה, הרחיבה רשות המיסים את הוראת השעה, המאפשרת לכל אזרח לבצע גילוי מרצון אודות עבירות מס בהן היה מעורב, וליהנות מחסינות מהליך פלילי. הוראת שעה זו הורחבה מיוני 2016, וכעת תפוג ב-31 לדצמבר 2016. הליך הגילוי מרצון יכול להתבצע בשני מסלולים:

המסלול האנונימי – מגישים לרשות המיסים את פרטי המקרה באופן אנונימי לחלוטין, מקבלים את חבות המס ובוחרים האם להמשיך בהליך ולשלם את המס הנדרש

המסלול המקוצר – מגישים לרשות המיסים את פרטי המקרה באופן גלוי, ומשלמים את החוב הנדרש בהליך קצר ומהיר.

זקוקים לעזרה משפטית בתחום זה או אחר? צרו איתנו קשר