הליכי שומה במס הכנסה

23 מאי 2019

השלב הראשון בהליכי השומה על פי הנקבע בסעיף 145 הוא הגשת הדוח של הנישום אותו הוא מגיש באופן עצמאי על הכנסתו החייבת. על פיה קובעים את סכום המס אותו יהיה עליו לשלם.‎

אחר כך רשאי פקיד השומה לעבור על הדו"ח, לבדוק אותו ולאשר את השומה העצמית או לחילופין, במידה והוא מניח על סמך טעמים סבירים כי הדו"ח אינו נכון, הוא יוכל לקבוע על פי שפיטה שלו מהו סכום ההכנסה של הנישום, את הקיזוזים, את הניכויים ואת הפטורים המותרים על פי כל דין ולקבוע על פי זה את גובה המס שהנישום יהיה חייב בו.

למעשה התקופה הקבועה לכך כיום היא שלוש שנים לאחר תום שנת המס אשר בה נמסר לו הדו"ח. במקרים אחרים אשר בהם ישנו אישור מנהל ניתן יהיה להאריך את התקופה עד לארבע שנים מתום שנת המס.

כיום מוטל עומס כבד על רשות המס על כן אנחנו עדים לכך כי במקרים רבים אכן נזקקים פקידי השומה לאישור מנהל על מנת לבדוק את השומה העצמית גם במהלך השנה הרביעית לאחר שהוגש הדו"ח. על מנת לפשט את ההליך קיימת הצעה להאריך את התקופה אשר בה רשאי פקיד השומה לבדוק את השומה ולקבוע מחדש את השומה על פי מיטב שפיטתו, במקביל, ניתן יהיה לבטל את השנה הנוספת אשר עד כה מאושר רק בסמכות מנהל כאשר יש צורך בהארכת זמן כדי להשלים את הבדיקה.

מה רשאי פקיד השומה לעשות עם השומה?

על פי הקבוע בחוק מס הכנסה, רשאי פקיד השומה לעשות את אחת מהפעולות הבאות תוך פרק זמן קצוב לאחר שבדק את השומה.

  • אישור השומה העצמית.
  • על פי הסכם שנערך עם הנישום הוא רשאי לקבוע את סכום ההכנסה החייבת של הנישום. מדובר במקרה של הוצאת שומה סופית בשלב א'. זהו הסכם אשר אי אפשר לערער עליה.
  • על פי מיטב שפיטתו וזאת ללא הסכמת הנישום, הוא רשאי לקבוע את סכום ההכנסה החייבת של הנישום. מודבר במקרה של הוצאת שומה בשלב א' – ללא הסכם. במקרה כזה רשאי הנישום לחלוק על השומה וזאת באמצעות שליחת השגה לפקיד השומה. המטרה היא כמובן לגרום לכך כי פקיד השומה יחזור שוב לעיין בשומה ולשנות אותה. פעולה זו יכולה להיעשות על ידי הנישום תוך 30 יום מהיום בו יצאה ההודעה שנקבעה על פי מיטב השפיטה של פקיד השומה.
  • כעבור שלושים יום הופכת שומה זו לשומה סופית אשר אין אפשרות ערער עליה.

לאחר שהנישום מגיש את הודעת ההשגה הוא נכנס לשלב ההשגה שזהו שלב ב'. בשלב הזה עשויות להתרחש שלושה דברים.

  1. פקיד השומה יגיע יחד עם הנישום להסכם ברור על הסכום שיהיה על הנישום לשלם כמס. במקרה שכזה תוצא השומה הסופית אשר היא מכונה שומה סופית בשלב ב'. זוהי שומה אשר לא ניתן יהיה לערער עליה.
  2. הנישום ופקיד השומה לא מצליחים להגיע לידי הסכם שמקובל על שני הצדדים. במקרה שכזה יקבע פקיד השומה בצו בית משפט את סכום המס לתשלום. הנישום רשאי במקרה זה לערער לבית המשפט על השומה אותו הוציא פקיד השומה. ההכרעה הסופית במקרה כזה תהיה על כתפי בית המשפט המחוזי אשר הוא זה שיקבע מה יהיה הסכום הסופי לתשלום. לאחר פסק הדין של בית המשפט, יוכלו גם הנישום וגם פקיד השומה להגיש ערעור לבית המשפט העליון.
  3. במקרה ולא הושג הסכם בין הנישום לבין פקיד השומה או לחילופין בתוך אותו פרק זמן לא הוצא צו לבית המשפט, הרי שייראה כאילו ההשגה של הנישום התקבלה. כלומר המשמעות תהיה כאילו ופקיד השומה קבל את השומה העצמית של הנישום.

השלבים של השומה

שלב ראשון – בשלב הראשון של קביעת השומה, יבדוק מפקח מס את הדוח שזוהי השומה העצמית אותו הגיש הנישום. יתקיים דיון עם הנישום או עם בא כוחו על ממצאי הבדיקה של השומה.

הדיון יסתיים באחד מהצורות הבאות.

  1. אדם שמסר דו"ח על פי סעיף 131, הרי שברשות המס יראו את הדו"ח כקביעת ההכנסה של אותו אדם ופקיד השומה יאשר אותה וישלח הודעה בדבר הסכום החייב במס על פי הדו"ח אותו הגיש.
  2. פקיד השומה יבדוק את הדוח (הוא רשאי לעשות זאת במהלך תקופה של ארבע שנים לאחר תוום שנת המס) לאחר הבדיקה הוא יוכל לעשות את אחת מהפעולות הבאות:
  • לאשר את השומה העצמית.
  • אם הוא מניח טעמים סבירים על פיהם הוא קובע כי הדוח אינו נכון, הוא רשאי לקבוע על פי מיטב שפיטתו את סכום ההכנסה של אותו אדם. בהתאם להסכם שייערך עם הנישום הוא יוכל לקבוע את השומה החדשה.
  • לא תיעשה שומה על פי מיטב השפיטה על פי סעיף 145, כמו כן לא יינתן צו על פי סעיף 152 ללא שניתנה לנישום ההזדמנות להשמיע את טענותיו. פקיד השומה אצור לפרט בהודעה על השומה את הדרך על פיה נעשתה השומה, בנוסף לנימוקים מדוע הוחלט שלא קבל את הדו"ח או את ההשגה שלאחריה.
  • במקרה ולא הושג הסכם או שפקיד השומה לא השתמש בסמכויות שלו בתום שנה יום הגשת ההשגה, (על פי המאוחר מבין שניהם) הרי שייראה הדבר כאילו התקבלה ההשגה.

שומה 01 – קבלת הדו"ח ואישורו ללא כל הסתייגויות מטעם מס הכנסה

ההגדרה של דוח 01 היא 'אישור דוח בהיעדר מסמכים'.

כלומר שהשומה אשר התקבלה על ידי הנישום, נבדקה וממצאי הבדיקה הניחו את דעתו של מפקח המס או שהבדיקה הסתיימה ללא כל ממצאים, הרי שהדוח יאושר על ידי המפקח.

השומה נחשבת כשומה סופית ולמעשה היא מייצגת את סוף הטיפול בה. למעשה מדובר באישור סופי כי הדוח לא ייבדק שוב כעל ידי מס הכנסה כמו כן הנישום לא יגיש עליה כל ערעור.

שומה זו למעשה מחייבת את הנישום בתשלום המס או לחילופין את המדינה בהחזר מס.

שומה 02 – שומה ששונתה בהסכמת שני הצדדים

ההגדרה של שומה 2 היא שומה בהסכם שלב א'.

זוהי שומה המכילה שינויים בדוח בדבר גובה ההכנסות ביחס למדווחות בדוח הראשון. אלו מוגשים בהסכמה המקובלת על שני הצדדים, על הנישום ועל מס הכנסה.

במקרים מעין אלו, כאשר עולה צורך בשינוי לאחר בדיקת השומה העצמית והצדדים מגיעים ביניהם להסכמה בדבר השינוי, יסתיים הטיפול בתיק בהסכמה הדדית ובחתימה של שני הצדדים.

שומה זו אף היא נחשבת שומה סופית והיא למעשה מייצגת את סיום הטיפול בתיק. היא גם מהווה אסמכתה לכך כי הדוח לא ייבדק שוב על ידי מס הכנסה, כמו כן לא יוגש עליה ערעור על ידי הנישום.

שומה זו למעשה מחייבת את הנישום בתשלומי המס שייקבעו או לחילופין היא מחייבת את המדינה בתשלום של החזר מס.

שומה 03 – הנישום מתנגד לנתוני ההכנסה עליהם החליט פקיד השומה

כאשר אין הסכמה בין הצדדים בדבר ממצאי הביקורת אשר הועלו מצד מס הכנסה, מוציא המפקח שומה 3. זוהי שומה על פי מיטב השפיטה בשלב א'.

ערעור על שומה 3 – שלב השומה השני

כאשר טיפול המפקח הסתיים בשומה שהיא על פי מיטב השפיטה, ניתן לעבור לשלב השני.

מדובר בערעור על שומה 3 שזוהי למעשה שלב השומה השני.

שלב השומה השני יוכל להתקיים רק במקרה אשר בו הגיש הנישום ערעור על השומה תוך 30 יום מאז שהוציא אותו המפקח שטיפל בתיק.

מפקח אחר יבדוק את הערעור. הוא יידרש לערוך ביקורת יסודית על הדוח כולל על המחלוקת המדוברת. הוא יזמן את הנישום לדיון בדבר הממצאים. דיונים אלו יוכלו להסתיים באחד משני האופנים הבאים –

שומה 07 –

הצדדים יגיעו להסכמה שתהיה מקובלת על שני הצדדים וייחתם הסכם על השינויים בשומה המקורית שהוגשה.

שומה זו תיחשב כשומה סופית והיא תייצג את סוף הטיפול השומתי בתיק. מדובר באסמכתה כי הדו"ח לא ישוב להיבדק עוד על יד מס הכנסה וכן לא יוגש עליה כל ערעור מטעם הנישום.

שומה זו יוצרת חוב לנישום של תשלומי מס או לחילופין, חוב של החזר מס למדינה.

שומה 09 – צו

כאשר גם בשלב השומה השני לא הצליחו הצדדים להגיע להסכם, מוציא פקיד השומה שומה על פי הבנתו – שומה 9.

על פי פקודת מס הכנסה יכול פקיד המס לקבוע את השומה בצו במהלך שלוש השנים מתום שנת המס ועם אישור מנהל הוא יוכל להאריך אץ התקופה לארבע שנים או תוך שנה מהיום בו הוגשה ההשגה – על פי המאוחר מבין שניהם.

ישנם מקרים אשר בהם ניתן לפנות ולבקש הארכה של תקופת ההתיישנות.

דיון בבית המשפט המחוזי

נישום שמערער על השומה שנקבעה על פי מיטב השפיטה אשר הוצאה בשלב השני, רשאי להגיש ערעור בבית המשפט המחוזי.

בית המשפט המחוזי יכריע במחלוקת שנוצרה בין הנישום לבין מס ההכנסה. פסק הדין שיתקבל יוזן אל מחשבי מס ההכנסה ותונפק שומה חדשה על פי הפסיקה של בית המשפט.

ערעור על הפסיקה של בית המשפט המחוזי

שני הצדדים רשאים לערער על פסק הדין שניתן על ידי בית המשפט המחוזי. בית המשפט העליון הוא זה שיכריע במחלוקת שבין הצדדים.

פסק הדין שיינתן על ידי בית המשפט העליון אינו ניתן יותר לערעור והשומה המופקת על פי פסק הדין תהיה השומה הסופית ותחייב את שני הצדדים.

משרדינו בעל ניסיון רב בטיפול וייצוג בהליכי שומה, ומייצג מול פקיד השומה, ובהגשת ערעורים לבית המשפט.

כתובתינו
מגדל בסר 3, קומה 35, רח’ מצדה 9, בני ברק
03-609-6467
או התקשרו לנייד: 050-7637376
פקס
1533-6096467
דואר אלקטרוני
office@acs-law.co.il
2019 © כל הזכויות שמורות

לקבלת ייעוץ מקצועי ללא התחייבות חייגו 03-6096467

או שלחו פרטים ואנו נחזור אליכם