האתגרים המיוחדים של משפחות לפני גירושין בתקופת הקורונה

6 ספטמבר 2020

lawyer

תקופת הקורונה הציבה בפני המשפחות בישראל מספר אתגרים. הראשון, המצוקה הכלכלית אליה נקלעו משפחות של שכירים שהוצאו לחל"ת או פוטרו, וכן הקושי הפיננסי של עובדים עצמאיים שניהלו עסק שהכנסותיו פסקו. קושי זה השפיע על המשפחה כולה והוביל לסכסוכים פנימיים. מלבד זאת, משפחות שבהן בני הזוג היו במשבר ביחסים, וכן משפחות שבהן הייתה אלימות מילולית ופיזית, נאלצו לשהות יחד במשך חודשים, בלי יכולת להתרחק זה מזה ולפתור את הקונפליקט ברגיעה. שילוב זה הוביל למקרים רבים של הגשת תיק ברבנות ובבתי הדין לענייני משפחה לגירושין וכן לעלייה משמעותית בכמות הפניות למוקדי הסיוע לקורבנות הנמצאים במעגל האלימות.

האתגר הראשון: צו הרחקה מהמשפחה בתקופת סגר

האתגר הבולט ביותר עבור נשים וילדים שחוו אלימות בתקופת הסגר הוא השגת צו הרחקה מבן הזוג המכה. בשגרה גם אם בני הזוג מתגוררים יחדיו, ניתן להוציא באופן מידי בן משפחה המהווה סיכון לקרובים לו ביותר. בתקופת הסגר לעומת זאת, בני זוג רבים חששו מההשלכות הכלכליות של הוצאת הורה מפרנס וכן מההתמודדות עם התהליך המשפטי הכרוך בהשגת צו הרחקה.

תהליך הגשת הצו מתחיל מתלונה במשטרה כנגד בן הזוג המכה. תלונה זו מוגשת בדרך כלל בצורה פרונטלית, בתחנות המשטרה. בתקופת הסגר ניתן היה להגיש תלונות אלה גם טלפונית. אך, כיצד יכול הקורבן להתקשר למשטרה אם הוא נמצא במשך רוב שעות היום עם האדם אשר פוגע בו פיזית ומילולית? חלק מהנשים במצב זה בחרו לפנות לשירותי עו"ד משפחה ונשים אחרות, למרבה הצער, בחרו לשתוק. 

 אתגר שני: כיצד מקבלים סיוע מעורך דין בתהליך הגירושין בתקופת הקורונה?

אתגר נוסף בתקופה זו קשור לקבלת הסיוע המשפטי בתהליך הגירושין עצמו. כפי שקורבנות האלימות במשפחה מתקשות להגיש את התלונה עצמה, הן מתקשות גם לפנות לקבל יעוץ משפטי בתהליך פתיחת תיק הגירושין, משום שאינן יכולות לתאם פגישה במשרד עורך הדין. למרבה המזל עורכי דין רבים פתחו אפשרות לקבלת יעוץ וסיוע ראשוני דרך האינטרנט, באמצעות זום או בשיחה טלפונית.

תלונות שווא: הגברים שנפגעים מתופעה זו

תופעה נוספת בתקופת הקורונה פגעה בגברים רבים. הלחץ שנלווה לתקופת הסגר והקושי הכלכלי הובילו חלק מהמתלוננות להגיש תלונות שווא על אלימות, כדי להוציא את בן הזוג עמן היו מסוכסכות מהבית. חשוב לדעת שבהתאם לתקנה 2.5 להנחיות משנת 2016 העוסקת במדיניות פתיחה בחקירה והעמדה לדין בגין חשד למסירת אמרה או עדות כוזבת או סותרת בחקירה או במשפט: "המוסר לשוטר או למי שמוסמך להגיש תביעה פלילית ידיעה על עבירה כשהוא יודע שהיא כוזבת דינו מאסר שלוש שנים… ואין נפקא מינה אם הוגשה תביעה פלילית בעקבות הידיעה ואם לאו".

בפועל כדי למנוע ממתלוננות שהתלוננו על סיטואציות אמיתיות להגיש תלונה ולאחר מכן לעמוד בפני הצורך להוכיח כי אכן הייתה אלימות, רשויות המשפט אינן אוכפות את החוק, ולכן גברים רבים עשויים למצוא עצמם מתגוננים בפני האשמות שווא.

לסיכום, תקופת משבר הקורונה מציבה אתגרים רבים בפני משפחות, במיוחד עבור אלה שחוו קונפליקטים עוד לפני המגפה. חשוב לא לוותר על ייעוץ משפטי אם אתם מוצאים את עצמכם זקוקים לסיוע בענייני גירושין או בטיפול של עורך דין פלילי בהגנה מפני תלונות שווא.

כתובתינו
מגדל בסר 3, קומה 35, רח’ מצדה 9, בני ברק
03-609-6467
או התקשרו לנייד: 050-7637376
פקס
1533-6096467
דואר אלקטרוני
office@acs-law.co.il
2020 © כל הזכויות שמורות

לקבלת ייעוץ מקצועי ללא התחייבות חייגו 03-6096467

או שלחו פרטים ואנו נחזור אליכם