עבירות שוחד

עבירת שוחד היא מצב שבו טובת הנאה ניתנת לאדם בעל תפקיד ציבורי כדי שהוא יפעיל את הכוח שלו והמעמד שלו עבור הבן אדם שנתן לו את טובת ההנאה. האיסור לקבל שוחד הוא עתיק ביותר, עוד מימי קדם. הרמב”ם טען כי אפילו אם השוחד יוביל למשהו טוב, אסור לקחת אותו. הערך עליו מגינים בהגדרת העבירה הזו הוא הערך לשמירה על טוהר מידות של המערכת הציבורית, כאשר השאיפה היא לחזק את האמון של הציבור בשלטון ולמנוע ניצול של כוח אותו מחזיקים עובדים ציבוריים. לכן, קיים עניין ציבורי גדול בעבירה הזו, ומכאן הסיקור התקשורתי של עבירות שוחד.

שוחד הוא בעצם ביטוי המתאר מצב בו אדם א’ מספק טובת הנאה או סכום כספי לאדם ב’, במטרה להשפיע על אדם ב’ לפעול לטובת האינטרסים של אדם א’. ביטוי זה יכול להיות מיושם בכל סיטואציה ואינטראקציה חברתית, אך בכל הקשור לתחום הפלילי של עבירות שוחד, עבירות אלה מתייחסות לשוחד לעובד ציבור. עבירת השוחד דומה לעבירות דומות בספר החוקים, כמו למשל קבלת דבר במרמה. את עבירת קבלת דבר במרמה אפשר להחיל גם על עובד ציבור, אך את עבירת השוחד לא ניתן להחיל על אדם פרטי, ובמקרה של שוחד שניתן לאדם פרטי, יופעלו סעיפים שונים בחוק על מנת לייצר את האישום הנדרש, באופן שמשקף את דבר העבירה.

החוק בישראל וכן בית המשפט מתייחסים לעבירות שוחד כעבירות חמורות ביותר כי הן נתפסות כחלק מפעולות של שחיתות שפוגעת בחברה ובמדינה. ההגדרה של עבירת השוחד בחוק העונשין, טוענת כי כאשר מעבירים כסף / טובת הנאה לאדם שהוא עובד ציבור, כדי שישתמש בכוח שלו לטובת הבן אדם שנותן לו את הכסף / טובת ההנאה, זהו שוחד. טובת ההנאה יכולה להיות כספית, שוות ערך לכסף, שירות, ועוד. כלומר, כל טובת הנאה. היא יכולה לעבור תמורת ביצוע פעולה מסוימת או תמורת המנעות מעשיית פעולה מסוימת, באופן ישיר או באופן עקיף, ולהינתן תמורת משהו שעובד הציבור חייב לעשות כחלק מתפקידו.

שוחד לפי ההגדרה ניתן רק לעובדי ציבור, אך הפרשנות היא רחבה ובתי משפט הרבה פעמים מרחיבים את הקבוצה שנחשבת לעובדי ציבור. עוד רכיב בהגדרה של שוחד הוא שהפעולה צריכה להיות קשורה בתפקיד של עובד הציבור. אך גם כאן ההגדרה היא רחבה מאוד. כל פעולה שעובד ציבור עושה ושיש לה קשר לכהונה שלו בתפקיד הציבורי נחשבת פעולה כזו. מספיק שעובד הציבור משתמש בהשפעה שלו, גם בלי קשר לעבודה עצמה.

סוג העבירות שעליו מושתתת השחיתות השלטונית

עבירות שוחד הן למעשה המרכיב המרכזי בתהליכים של שחיתות שלטונית, שמתחילה מרמת הפקיד הזוטר ויכולה להגיע עד לרמות הגבוהות ביותר. השוחד מיועד לגרום לעובד הציבור לבצע פעולות מסויימות, להימנע מביצוע של פעולות אחרות או לבצע מניפולציה בתהליכים שלטוניים, על מנת להשיג מטרה של נותן השוחד. דוגמה לכך יכולה להיות קבלן המשחד פקיד בוועדת תכנון עירונית או ארצית, על מנת לקדם ולאשר תכנית בנייה שלו. לצורך העניין, זה לא משנה אם תכנית הבנייה לא הייתה מאושרת ללא השוחד, או שהייתה מאושרת בלאו הכי. עצם מתן השוחד לאיש הציבור, ועצם התנהלותו שנובעת מאותו השוחד היא מהות העבירה עצמה.

מגמה של החמרה בטיפול במקרים של מתן שוחד לעובדי ואנשי ציבור

ההיסטוריה של מדינת ישראל היא היסטוריה שלאורכה ניתן לראות התפתחות במידת הרצינות שבה לוקחות רשויות החוק את הנושא של עבירות שוחד. לפני מספר עשורים, היה מספר החקירות שנפתחו סביב עבירה זו מועט מאוד, אם בכלל. בשנים האחרונות ניתן לראות יותר ויותר אנשי ציבור ועובדי ציבור, הפוגשים את ספסל הנאשמים בגין עבירת שוחד, ובמקרים רבים פוגשים גם את תא המעצר ותא המאסר. הסיבה לכך היא ברורה: עבירת שוחד יוצרת שבר אמון של האזרחים בגופי השלטון, היא מובילה לתוצאות שאינן שוויוניות, והיא מעודדת המשך התנהלות מושחתת מצד עובדי ציבור.

החוק קובע כי העונש הוא מאסר של עד שבע שנים, בלי הבדל בין הנותן למקבל השוחד, אך בדרך כלל הנותן מקבל פחות זמן מאסר מהמקבל. מאז שישראל חברה בארגון ה- OECD יש יותר מאמצים למגר את תופעת השוחד. השר דרעי הורשע בקבלת שוחד על סך 150,000 דולר בין השנים 1984-1990 מארגון ישיבת לב בנים. עד המדינה העיד כי הכסף הועבר לאחר שדרעי ביקש אותו באופן מפורש, וההנהלה של הישיבה אישרה את העברת הכסף כדי לקדם טובות הנאה לישיבה מהשלטון בעתיד. נטען שהכספים מהשוחד עברו לכיסו של דרעי.

בשנת 2014 הורשע אהוד אולמרט, ראש הממשלה לשעבר, בפרשת הולילנד, בלקיחת שוחד והפרת אמונים. הוא קיבל שש שנים של מאסר, שנתיים מאסר על תנאי וקנס של מיליון שקל. בסופו של דבר בית המשפט העליון קיבל את הערעור שלו וזיכה אותו בפרשת הולילנד. אך הוא הורשע בגין לקיחת שוחד בפרשת הזרע ונכנס לכלא ב- 15 בפברואר 2016. בתחילת שנת 2006 הוגש כתב אישום נגד שלמה בניזרי השר לשעבר. הוא הואשם בקבלת שוחד של מיליוני שקלים מאדם פרטי כדי לעזור לו לגייס עובדים זרים לארץ.

עבירה שקשה לזהות אותה וקשה עוד יותר להוכיח את עצם קיומה

אחרי שאמרנו את זה, עבירת השוחד היא עבירה שהוכחתה היא משימה לא פשוטה, שכן יש להוכיח לא רק שעובד הציבור קיבל את טובת ההנאה, אלא שהוא ידע כי מצופה ממנו להתנהל בצורה מסויימת, או לבצע פעולה מסויימת בגין טובת ההנאה. בהתאם לכך, מלאכת איסוף הראיות בתיקים של עבירות שוחד היא מלאכה מורכבת, שבדרך כלל אורכת זמן רב ומצריכה מעורבות של שורת אנשי מקצוע לרבות קציני חקירה, עורכי דין, רואי חשבון ועוד. ההערכות הן כי שוחד קיים בכל רמות השלטון, ומרבית המקרים מתנהלים מאחורי קירות ברזל, בגין היקפם המינורי יחסית. את המקרים האלה קשה הרבה יותר לזהות וקשה יותר להוכיח.

במסגרת סקר שפותח בשיתוף עם חברת הייעוץ RAND, נבחנים למעשה 4 פרמטרים מרכזיים, שמהווים את אבני היסוד למדידת רמת הסיכון לשוחד:

1.קשרים הדדיים בין גופים עסקיים וגופי ממשל

2.היקף וטיב החקיקה נגד שוחד, ולא פחות מכך, האכיפה כנגדו

3.מידת שקיפות השירות הציבורי ותקציבי המדינה

4.מידת הפתיחות של גופי הממשל לבקרה על ידי החברה האזרחית

ציון משוקלל לכל מדינה

בהתאם לארבעת הפרמטרים הללו, מוענק ציון משוקלל לכל מדינה שבאמצעותו גם מדורגת המדינה ביחס למדינות אחרות. השנה, זכתה ישראל לציון 41, שהעניק לה כאמור את המקום ה-33 מתוך 199 מדינות, ומדובר בשיפור לעומת הסקר שנערך בשנה שעברה, בו “זכתה” ישראל לציון 45, שהציב אותה במקום ה-40.

הציון המשוקלל מבוסס על ציון שניתן לכל מדינה בכל אחד מהפרמטרים, ואלו הם למעשה הציונים שמהם ניתן ללמוד על מצבה האמיתי של ישראל. בבחינת הקשרים ההדדיים בין גופים עסקיים לממשלה קיבלה ישראל את הציון 47, הנמוך ביותר מבין כל ארבעת הפרמטרים, מה שמשקף סטטוס קוו רעוע, המתאפיין בסיכון מהותי לשוחד בניהול עסקים עם הממשלה. בפרמטר השקיפות בתקציבי המדינה זוכה ישראל לציון 30, שמשקף רמת שקיפות נמוכה יחסית.

את האור בקצה המנהרה ניתן למצוא דווקא בשני הפרמטרים הנותרים, בהם קיבלה ישראל ציון טוב יותר משמעותית. על פי פרמטרים אלה, ישראל מצטיינת בחקיקת חוקים נגד שוחד ובאכיפתם, עם ציון 15, וברמת פתיחות גבוהה יחסית לביקורת מצד החברה האזרחית, עם ציון 14.

את המקום הראשון של המדד כובשת שוודיה הנורדית הזכה, שנחשבת למעשה למדינה הנקייה ביותר משוחד בגופי ממשל, ואת המקום האחרון במדד מאיישת ניגריה האפריקנית. בבחינת מיקומה של ישראל ביחס ליתר המדינות, ניתן לזהות כי לפני ישראל ממוקמות כל מדינות העולם המפותח למעט איטליה הממוקמת שלושה מקומות נמוך יותר במקום ה-36, וספרד שהתרחקה עוד יותר לעבר המקום ה-51. בסביבת הדירוג של ישראל, אפשר למצוא מדינות כמו סלובניה, פנמה, מקדוניה ובלגיה. ארה”ב בת בריתנו ממוקמת במקום ה-20 ברשימה.

מדד השוחד העולמי יכול בהחלט לתת תמונת רקע כללית, אך יש להתייחס אליו כנקודת מוצא בלבד, שכן מספר דירוגים במדד מעלים את רמת הספק לגבי מידת מהימנותו של המדד. כך למשל, איסלנד וגאורגיה הזוכות למקומות 16 ו-13 בהתאמה, על אף שערוריות שוחד שהתפרסמו בהן בשנה האחרונות. גם דירוגן הנמוך של יוון במקום ה-119 ושל נסיכות אנדורה במקום ה-75, מעלה שאלות ותמיהות, אך ייתכן שזהו בדיוק התפקיד של מדד מסוג זה: להאיר בצורה מדעית את מה שלעיתים מתקבע אצלנו כתפיסה כללית.

העונש הניתן על עבירות שוחד

עבירות של שוחד, מתן שוחד וקבלת שוחד, נעשות נפוצות יותר. העונש של מקבל השוחד הוא עד עשר שנים ושל נותן השוחד הוא עד שבע שנים. יש מקרים שבעם הנותן או המקבל של השוחד לא התכוון לעבור על החוק. למשל, פעולה שיכולה להיראות תמימה יכולה בעצם להיות פרשת שוחד. במקרים כאלה מומלץ מאוד להתייעץ עם עורך דין של עבירות שוחד. חשוב מאוד לשכור את שירותיו של עורך דין המומחה לעניינים של שוחד.

קשה לדעת האם המקום ה-33 במדד השוחד העולמי, היא בשורה טובה או נורת אזהרה, על אף שבעיני אנשים רבים דירוג זה יכול להיחשב כהישג, כאשר מבינים שמדובר על מדד המדרג 199 מדינות. יחד עם זאת, כמדינה מערבית ומתקדמת, השואפת לסטנדרטים הגבוהים ביותר, כל דירוג נמוך יותר מהמקום הראשון, או העשירייה הפותחת לכל היותר, הוא דירוג שצריך להדליק אצל כל אזרח נורה אדומה.

הסקר “מדד הסיכון לשוחד”, שנערך זו השנה השנייה ברציפות על ידי חברת הייעוץ האמריקאית טרייס (Trace), מודד בעיקרו את היקף הסיכון לשוחד בהתנהלות עסקית מול גופי ממשל. על פי החוק, שוחד היא עבירה פלילית שאותה ניתן לייחס אך ורק לעובד ציבור ולא לאזרח מן השורה, ובהתאם לכך, נקשר מדד זה ישירות אל רמת המוסר הכללי של גופי הממשלה בכל מדינה המשתתפת בסקר.

זכות ההגנה עומדת לרשות כל חשוד בעבירות שוחד

במקרה של אישום בעבירת שוחד, לרשות החשוד עומדת כמובן זכות החפות וזכות ההגנה מפני אימת הדין. בישראל פועלים שורה של עורכי דין פליליים, המתמחים בתחום הספציפי של עבירות שוחד, ויודעים כיצד לבנות קו הגנה אפקטיבי, להעלות ספק בעצם היסוד לחשש של עבירת שוחד ולמזער את סעיפי האישום שבהם יואשם החשוד. יחד עם זאת, בהוכחת עבירת שוחד צפוי הנאשם לעונש משמעותי ולא פשוט, וזאת מתוך המגמה המוגדרת של התמודדות עם השחיתות השלטונית בישראל, כפי שניתן לראות בשנים האחרונות.

לקבלת ייעוץ מקצועי ללא התחייבות חייגו 03-6096476

    שם מלא *

    נייד *

    דוא”ל

    כתובתינו
    מגדל בסר 3, קומה 35, רח’ מצדה 9, בני ברק
    03-609-6467
    או התקשרו לנייד: 050-7637376
    פקס
    1533-6096467
    דואר אלקטרוני
    office@acs-law.co.il
    2024 © כל הזכויות שמורות

    לקבלת ייעוץ מקצועי ללא התחייבות חייגו 03-6096467

    או שלחו פרטים ואנו נחזור אליכם