העברת קריפטו מסתיימת לעיתים בתוך דקות, ובדרך כלל אי אפשר להחזיר אותה בלי שיתוף פעולה של מי שקיבל אותה. לכן עיקר ההגנה נמצא לפני ההעברה: בזהות הצד השני, במקור הנכסים ובנוסח ההסכם.
המאמר מיועד למי שעומד לקנות או למכור נכסים דיגיטליים בעסקה ישירה, להשקיע בפרויקט, לקבל תשלום בקריפטו או לשלב נכס כזה בעסקה עסקית. הוא עוסק בשאלות המשפטיות, ואינו המלצה לקנות או למכור נכס כלשהו.
חמש שאלות לפני העסקה
מי הצד השני?
מבררים זהות מלאה, ובחברה גם מי מורשה לחתום בשמה. כדאי גם לוודא שמי שמציג ארנק באמת שולט בו, למשל בחתימה על הודעה מאותו ארנק או בהעברת בדיקה קטנה.
האם הוא צריך רישיון?
החוק מחייב רישיון למי שעוסק במתן שירות בנכס פיננסי, ו״נכס פיננסי״ כולל מטבע וירטואלי (סעיפים 11א ו-12 לחוק הפיקוח על שירותים פיננסיים). עיסוק בלי רישיון הוא עבירה (סעיף 94).
החובה מכוונת למי שעושה זאת דרך עיסוק, ולכן מכירה פרטית חד-פעמית אינה בהכרח נכנסת אליה. כשהצד השני מציג את עצמו כחלפן או כחברת שירות, בקשו את פרטי הרישיון ובדקו אותם מול רשות שוק ההון.
מאיפה הנכסים?
מי שפועל ברכוש בידיעה שהוא רכוש אסור, מעל הסכום שנקבע בחוק, עובר עבירה. כך גם מי שפועל ברכוש כזה כדי להסתיר את מקורו (סעיפים 3 ו-4 לחוק איסור הלבנת הון).
לכן מבקשים הסבר ומסמכים על מקור הנכסים ושומרים אותם. אפשר גם לבדוק את כתובות הארנק מול צווי התפיסה שמפרסם המטה הלאומי ללוחמה כלכלית בטרור. אם כתובת לא מופיעה שם, זה עדיין לא אומר שהיא נקייה.
מה בעצם נרכש?
מטבע, טוקן, זכות עתידית וחלק בפרויקט הם דברים שונים. לפי דוחות הוועדה לבחינת אסדרה של הנפקת מטבעות קריפטוגרפיים לציבור, שפרסמה רשות ניירות ערך ב-2018 וב-2019, השאלה אם נכס קריפטוגרפי הוא נייר ערך תלויה בנסיבות ובמהות העסקה, ולא בשם שמוצמד לו. האסדרה בתחום עדיין מתפתחת, ולכן בודקים את המצב המשפטי במועד העסקה.
מה המס?
לפי חוזר מס הכנסה 05/2018, מכירה של אמצעי תשלום מבוזר (מה שמכונה מטבע וירטואלי) היא מכירת נכס, וחייבת במס רווח הון. הכנסות שמגיעות לכדי עסק, וכן הכנסות מכרייה, מסווגות כהכנסה מעסק. החוזר עוסק באמצעי תשלום ולא בכל סוגי הטוקנים, ולכן לפני עסקה משמעותית כדאי לקבל ייעוץ מס.
מה כדאי שיהיה בהסכם
הסכם לעסקת קריפטו צריך לענות מראש על מה שיכול להשתבש:
- הצדדים: שמות, מספרי זיהוי, ומי מוסמך לחתום.
- הנכס: שם מדויק, רשת, כמות וכתובות הארנק של שני הצדדים.
- המחיר: סכום, מטבע, ואיך נקבע השער ובאיזה מועד.
- סדר הביצוע: מי מעביר ראשון, והאם נאמן מחזיק בתשלום או בנכס עד להשלמה.
- השלמה: מתי העברה נחשבת גמורה, ומה נחשב הוכחה לכך.
- הצהרות: בעלות בנכס, מקור הנכס, והיעדר עיקול או זכות של אחר.
- תקלות: מה קורה בטעות בכתובת, בתקלת רשת או כשצד לא משלים את העסקה.
- עלויות: מי משלם עמלות, ומי אחראי לדיווח ולמס.
- סכסוך: הדין החל והמקום שבו מתבררת מחלוקת.
מה החוק מוסיף על ההסכם
חובת תום הלב חלה כבר במשא ומתן (סעיף 12 לחוק החוזים) וגם בקיום החוזה (סעיף 39). מי שהתקשר בחוזה בגלל הטעיה רשאי לבטל אותו, והטעיה כוללת גם אי-גילוי של עובדות שהיה צריך לגלות (סעיף 15).
מנגד, טעות שאינה אלא בכדאיות העסקה אינה עילה לביטול (סעיף 14). לכן ירידת שער אחרי העסקה, כשלעצמה, בדרך כלל לא תספיק.
מה לשמור
שמרו את ההסכם, ההתכתבויות, כתובות הארנק, מזהי העסקאות, אישורי התשלום ושווי הנכס במועד העסקה. המסמכים האלה נדרשים לדיווח למס, ובנק עשוי לבקש הסבר על מקור הכספים כשכסף מקריפטו מגיע לחשבון.
פנייה למשרד
משרד עו״ד יעקב סבג בודק עסקאות קריפטו ומכין או בוחן הסכמים לפני חתימה. אפשר לחייג ל-03-6096467 או להשאיר פרטים, ולתאר בקצרה את העסקה ואת הצד השני. מידע נוסף בעמוד עורך דין קריפטו.
אל תשלחו מפתחות פרטיים, סיסמאות או מילות שחזור של ארנק, גם לא לעורך הדין.
המידע במאמר כללי, נכון ל-4.11.2026, ואינו תחליף לייעוץ משפטי המותאם לנסיבות. אינו המלצת השקעה.
