קבלת הודעה על העברת תיק חקירה לתביעה אינה כתב אישום. בחלק מן התיקים החוק מאפשר לחשוד להציג טענות לפני שתתקבל החלטה אם להגיש כתב אישום. זהו הליך יידוע ושימוע; היקפו, מועדיו והחריגים לו תלויים בסוג העבירה ובנסיבות התיק.
מתי קיימת זכות יידוע ושימוע?
סעיף 60א לחוק סדר הדין הפלילי עוסק, ככלל, בתיקי פשע שחומר החקירה בהם הועבר לרשות התביעה. אין פירוש הדבר שכל חשוד בכל עבירה יקבל הודעת שימוע. קיימים חריגים להסדר היידוע, וגם בעבירות שאינן מסוג פשע אפשר לעיתים לבקש להשמיע טענות, בהתאם לנסיבות. יש לקרוא את ההודעה שהתקבלה ולבדוק מי הגוף המטפל ומה המועד שנקבע להגשת טענות.
כמה זמן יש להגיב?
ככלל, חשוד או בא כוחו רשאים לפנות בכתב לרשות התביעה בתוך 30 ימים מקבלת הודעת היידוע ולנמק מדוע יש להימנע מהגשת כתב אישום או מהאשמה מסוימת. זה אינו כלל מוחלט לכל תיק: הדין כולל חריגים ואפשרות להחלטות במועדים אחרים בנסיבות הקבועות בו. לכן אל תסתמכו על תאריך משוער ואל תמתינו ליום האחרון. אם המועד קצר או אינו ברור, בקשו ייעוץ פרטני ובדקו את האפשרויות מול הגוף שהוציא את ההודעה.
איך נערכים לשימוע?
- שמרו את הודעת היידוע, מספר התיק, תאריך קבלתה ופרטי רשות התביעה.
- בררו אילו חומרים ניתן לקבל לצורך השימוע ומה בדיוק מיוחס לכם. היקף העיון בשלב זה אינו בהכרח זהה לעיון לאחר הגשת כתב אישום.
- אספו מסמכים רלוונטיים באופן חוקי ושמרו את המקור. אל תמחקו הודעות ואל תתאמו גרסאות.
- גבשו טענות ענייניות הנוגעות לראיות, ליסודות העבירה ולנסיבות האישיות הרלוונטיות. אין להניח שטענה אחת תביא בהכרח לסגירת התיק.
השימוע מתנהל לעיתים בפנייה מנומקת בכתב, ולא בהכרח בפגישה בעל פה. ייצוג אינו תנאי לעצם הפנייה, אך ייעוץ משפטי עשוי לסייע בהבנת החומר, בבחירת הטענות ובהערכת הסיכון שבחשיפת גרסה. נוהל משטרת ישראל בנושא יידוע ושימוע מפרט את ההליך בתיקים המטופלים בחטיבת התביעות.
מה קורה אחרי השימוע?
רשות התביעה בוחנת את הטענות יחד עם חומר החקירה ומחליטה על המשך הטיפול. התוצאה יכולה להיות סגירת התיק, שינוי החשדות או הגשת כתב אישום. עצם קיום השימוע אינו מבטיח תוצאה מסוימת. מידע על שלבי ההליך מופיע גם במדריך פרקליטות המדינה.
קיבלתם הודעת יידוע בתיק של מרמה או עבירה כלכלית? אפשר לפנות למשרד עו״ד יעקב סבג לבחינת ההודעה והצעדים האפשריים לפני חלוף המועד.
